"בגדתי בבעלי, מגיע לי שיקרה לי משהו רע"

"בגדתי בבעלי, אז מגיע לי שיקרה לי משהו רע."
כך אמרה לי, משוכנעת בצדקתה לחלוטין, אורית (שם בדוי) באחת הפגישות שלנו.
זה ישחרר ממני, כי זה כמו להיענש על הדבר הרע שעשיתי.
ובמקביל,
מה אני אגיד לך, עדי?
אני ממש לא נמשכת אליו,
הוא חסר חיות, אין לו שום עניין בשום דבר בחיים,
אין לו חברים, אין לו חוגים, אין לו חיי חברה,
אנחנו בכלל כבר לא שוכבים,
עדי אני נשבעת שאני מתביישת להגיד לך כמה זמן לא שכבנו…
כל מה שהוא עושה זה עובד, מתפקד,
והוא אבא מעולה, שלא תביני……
בלהיות אבא, הוא מושלם, אין עליו.
אני רואה זוגות חברים שלנו,
יש ביניהם שיח, חברות, קרבה.
אני גם רוצה כזה.
אבל אין אין,
אני מסבירה לו שמשהו חסר לי
אמרתי לו בוא נלך לטיפול,
הוא לא רוצה.
הוא כאילו עושה לי טובה,
כלום לא מעניין אותו,
ובמבחינתו הכל בסדר,
הוא בכלל לא מבין מה אני רוצה."
לנשום.
היא לא היחידה ולא הראשונה.
הבנתי שכדי לעזור לה,
בשלב הראשון,
נצטרך לפנות לה משם את כל השוטים,
השיפוטים האכזריים וההלקאות העצמיות,
הציפייה המזעזעת לסבל שיכפר על מעשייה "הנוראיים".
שמשקפים כמיהה לאהבה,
צורך למימוש של זוגיות, נשיות ומיניות.
בנוסף נצטרך להביא לחייה הרבה מאוד חיות.
אנרגייה של שמחת חיים וחיבור לעצמה,
אבל בצורה מדויקת ולמקומות הנכונים,
כי זה לא סתם ללכת לחוג קרמיקה ולשמוח חה חה
כדי שהפנימיות שלה תשתנה.
זו עבודה מדויקת,
שכתוצאה ממנה הזוגיות תתחיל לשקף לה משהו אחר.
בדחיפות.
כמובן שאמרתי לה שהיא חייבת להצטרף לסודות הריקוד החושני.
ולא ויתרתי לה.
מיניות זה לא מותרות גברת, כמו שהרבה נוטות לחשוב.
עדכני גרסה.
כי בגרסה הנוכחית שלך חי לופ אינסופי שנראה כך –
רע לי > כי בעלי כך וכך
אין לי > מיניות, אהבה, תשוקה, שיחה, חברות
מכאן נובע > אני בוגדת = אני רעה
אני רעה = מגיע לי שיהיה לי רע.
לא מגיע רע מבחוץ? אז אני אהיה מספיק רעה לעצמי ואטביע אותי ביסורי מצפון ואשמה.
והנה,
רע לי.
והלופ מתחיל שוב.
מכירה?
אני מתערבת שכן.
אם לא בבגידה, במשהו אחר.
בזכות תהליך שעשינו היא עברה תהליך של ריפוי עמוק שעבר בחיבור לרגש ולצרכים שלה וכמובן לגוף ולמיניות שלה. זה אפשר לה להכיל את זה שבתוכה יש *גם* אישה, נועזת, רכה, עדינה, חשופה, מפוחדת, עוצמתית ועצומה, הכל כולל הכל עם רגשות ועם צרכים.
ולהפסיק לראות בהם או בעצמה את התגלמות השטן.
היא הפסיקה להחזיק בדעה (המסוכנת!!!) שאמור להיות לה רע!
והחלה להסתכל באופן שונה: 1. על עצמה 2. על המעשים שלה.
מה שזה הביא >
זה שהיא פתאום התחילה להסתכל כמובן, גם *עליו* אחרת!
וכשהיא עשתה את זה,
נפתח ביניהם ערוץ.
מרחב.
אוויר לנשימה.
זה אפשר לה לראות שבגידה היא לא הדרך *היחידה* שלה לממש את הצרכים הנשיים, הרגשיים והמיניים שלה.
כשנפתחת המיניות, יש בחייך משוואה נוספת –
מיניות = יצריות = יצר = יצירתיות!!!
עולים-רעיונות-חדשים!
והופ,
אני משתנה,
המציאות משתנה.
זה as simple.
וקסם זה,
מקורו בשחרור רגשי.
אל תפספסי את ההזדמנות,
להתחיל כבר עכשיו,
חיים של שחרור וחופש.
כתבי לי בפרטי.
עדי